CT ו-MRI בטן מכוונים לכליות

בהדמיית כליות מתגלים לעיתים ממצאים שונים היכולים להתאים לגידולים ממאירים או שפירים, דלקת ותהליכים אחרים.

קיימים פרוטוקולים שונים שמטרתם לאפיין תהליך כלייתי (תלת פאזי לכליות, פרוטוקול גוש כליה).

הגישה הנפוצה לתהליך החשוד כסרטן כליה, היא ניתוח כריתת כליה חלקי או מלא, טיפול מקומי או מעקב אחר הממצא בהדמיה. במרבית המקרים לא נהוג לבצע ביופסיה מהתהליך, כפי שמקובל בנגעים באיברים אחרים בגוף.

פענוח בדיקות אלה יכול להשפיע מהותית על איתור נגע חשוד ודרך הטיפול.

מיומנות ונסיון המפענח הינם גורמים מרכזיים לניהול של המטופל ויכולים להשפיע על טיפול מהיר במחלה קשה ומניעת טיפול אורולוגי מיותר (ניתוח) במחלה לא משמעותית.

מה רואים ב-MRI או CT של הכליות

שלא רואים באולטראסאונד?

מה רואים ב-MRI או CT של הכליות שלא רואים באולטראסאונד?

יכולת ההפרדה בין רקמות שיש ל-CT או ל-MRI גבוהה יותר, ופחות תלויה בגורמים המפריעים לתמונות כמו מבנה גוף הנבדק, מיומנות מבצע הבדיקה ועוד.

בתהליכים המכילים נוזל (ציסטיים) ניתן לאפיין בצורה טובה יותר מרכיבים פנימיים המשפיעים על האבחנה.

אפיון ומעקב אחר תהליכים בכליות יכול לשלב בדיקות הדמיה שונות. לעיתים בדיקה בשיטת הדמיה אחת מובילה לצורך בהדמיה נוספת במכשיר אחר.

מה ההבדל בין CT ל-MRI של הכליות?

CT מבוסס על קרינת רנטגן והזרקת חומר ניגוד על בסיס יוד.

שיטת הדמייה זו בעייתית יותר לאנשים הרגישים לחומר ניגוד כזה או במצב אי ספיקת כליות.

MRI אינו כרוך בקרינת רנטגן, וחומר הניגוד המוזרק שונה.

לעיתים ניתן לקבל מ-MRI מידע נוסף על התהליכים.